מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ז׳:ט׳

מהדורה: מהדורת פרידברג

« מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ז׳:ו׳ מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ז׳:י״א »

מקור משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ז׳:ט׳

9 עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַתִּקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ אוֹסְרִים בְּכָל שֶׁהֵן. כֵּיצַד. עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּצוּרוֹת שֶׁל נוֹי אֲפִלּוּ אַחַת בְּכַמָּה אֲלָפִים יוֹלִיךְ הַכּל לְיָם הַמֶּלַח. וְכֵן אִם נִתְעָרֵב כּוֹס שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים בְּכַמָּה כּוֹסוֹת אוֹ חֲתִיכָה מִן הַבָּשָׂר שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּכַמָּה חֲתִיכוֹת יוֹלִיךְ הַכּל לְיָם הַמֶּלַח. וְכֵן עוֹר לָבוּב שֶׁנִּתְעָרֵב בְּכַמָּה עוֹרוֹת הַכּל אָסוּר בַּהֲנָאָה. עָבַר וּמָכַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אוֹ אֶחָד מִמְּשַׁמְּשֶׁיהָ אוֹ תִּקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ הֲרֵי הַדָּמִים אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה וְאוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן כַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁנֶּאֱמַר דברים ז כו "וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ" כָּל מַה שֵּׁאַתָּה מֵבִיא מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמִכָּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ וְתִקְרָבְתָּהּ הֲרֵי הִיא כָּמוֹהָ:

פירוש מגדל עוז על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים ז׳:ט׳

9 עבר ומכר וכו' עד הרי הוא כמוה. מסכת ע"ז פ' רבי ישמעאל דף נ"ד :

10 עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה. מסכת תמורה ומס' פסחים דף כ"ז בפרק כל שעה ובפ' משילין ביצה דף ל"ט :

11 ספק אסורה עד הרי אלו מותרין. מסכת זבחים דף ע"ד פ' התערובות:

12 טבעת של כו' עד כולן מותרות: כתב הראב"ד ז"ל לפי הסוגיא וכו' שנקראין ספק ספיקא עכ"ל: ואני אומר כי הלשון הזה טעות סופר הוא ואולי שהראב"ד ז"ל לא כתבו על ענין טבעת, חדא דטבעת כך מעמיד אותה ומפרש אותה התלמוד במימרא דרב יהודה אמר רב ועוד דהאי לישנא לא שייך גבי טבעת כלל. אלא כשכתבו הראב"ד ז"ל על כוס שנתערב הוא שכתבו לפי הסוגיא אשר שם דגרסינן בה בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא והיה לו לסופר לכתוב במקום שכתב שנים ושלשה שניים ושלישים וסימניך שניים ושלישים תעשה ולפי שלא הבין דעת הראב"ד ז"ל טעה בשתים שהן במקום ובלשון: ומעתה אשוב להוכיח עיקר הדבר קשט אמרי אמת כי לשון פשט הסוגיא כדעת הראב"ד ז"ל דגרסינן להדיא בברייתא פירש אחד מהן לרבוא ומרבוא לרבוא דהיינו שניים ושלישים. אמנם ר"ת ז"ל גלי חספא ופירש דבכולהו לא גרסינן ואחרות באחרות בכולי תלמודא ובהא נמי לאו דוקא מרבוא לרבוא דהא אפילו פירש אחד מהן לרבוא שרי אלא נקטיה לאשמועינן למאן דאסר אסר אפילו בכמה ספקות. ולפי שהדעות מפורשות באורך בתוספות לא אאריך בו כי אני לא באתי רק לגלות כי ר"ת ז"ל עומד בשיטת ר"מ ז"ל ואם הראב"ד ז"ל מפרש בדרך אחרת תנוח דעתו ועוד דאשכחנא מרגניתא להדין פירושא דאי סלקא דעתך דוקא קתני ברייתא ומרבוא לרבוא דהיינו שלישית אמאי קרי לה ספק ספיקא דהיינו שתי ספיקות דהא תלתא אינון וספק ספק ספיקא הוה ליה לברייתא למתני ולכך העמיק יפה וכדברי ר"ת ז"ל והרוצה לעמוד בעומקה של הלכה יתבונן בתוס' פ' התערובות:

13 שאני אומר אותו הטבעת וכו'. פרק התערובות דף ע"ד : כתב הראב"ד ז"ל כל זו הסוגיא אינה וכו' דשמואל ורבי יהודה פליגי עליה דרב דס"ל הכי עכ"ל: ואני אומר אדרבא כל מה שפסק הוא כהלכה בכוס של עבודת כוכבים וספק ספיקא כמו שכתבתי בסמוך דהא תלמודא מקשה מיניה להדיא ואצטריכו כולהו למיקם בה בכולה שמעתיה. ורובא שאמר הראב"ד ז"ל אדרבה סתם תלמודא מסיק לה הכי לדרב ואי משום דשמואל דאמר הנח לעבודת כוכבים כו' הא איתיביה מספק עבודת כוכבים ואוקמה כתנאי וסבירא ליה כרבי יהודה בחדא ופליג עליה בחדא. ור"מ ז"ל פסק ההיא דרמוני בדן וחביות בהלכות מאכלות אסורות ובהלכות תרומות כל אחת כהלכה וכדרבי אושעיא ומסקנא דשמעתין. ומה שכתב הראב"ד ז"ל דכר' אליעזר אוקימנא דהוא יחידאה ורבנן פליגי עליה זהו כגירסת רש"י ז"ל וכר"א פסיק תלמודא סוף פ' כל הצלמים דף מ"ט לתרוייהו לישני וכן פסק בתוספות וכד"ן: